פסק-דין בתיק עמ"נ 10493-07-13

לפני בקשה לדחיית ערעור מנהלי על הסף מפאת איחור בהגשתו.

מטענות הצדדים עולות העובדות הבאות:

1.      ביום 19.2.2013 ניתנה החלטת ועדת הערר לענייני ביוב בנתניה ביחס לשני עררים -

ע"ר  29053-11-09 וע"ר 314-08, מצלאוי חברה לבנין בע"מ נ' עיריית כפר סבא.

ועדת הערר דחתה את שני העררים שהגישה מצלאוי י ביות בנתניה ליחס לשני עררים - ו___________________________________________________________________________________חברה לבנין בע"מ (להלן:" מצלאוי"), שעניינם דרישת התשלום שהתבקשה לשאת בגין היטל ביוב, מחמת מניעות ושיהוי בהגשתם. כמו כן, נוכח דחיית העררים קבעה ועדת הערר כי על מצלאוי לשאת בהוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד לעירית כפר סבא בסך 13,000 ש"ח, לאחר תוספות הצמדה וריבית.

מצלאוי לא עמדה בתשלום ההוצאות כאמור, ולאחר שלא נענתה לדרישת עיריית כפר סבא לשאת בהם (כאמור במכתב עיריית כפר סבא אליה מיום 7.4.2013), פנתה עיריית כפר סבא ללשכת ההוצאה לפועל, לצורך גביית התשלום שנפסק לטובתה.

במסגרת הליכי הוצל"פ ולאחר פנייה אל רשם החברות, גילתה עיריית כפר סבא כי מספר הח.פ. של מצלאוי שונה ממספר הח.פ. תחתיו היתה רשומה במועד מתן החלטות ועדת הערר (ח.פ. 510758584 ששונה לח.פ. 520043738), וכי מספר ח.פ. העדכני של מצלאוי (לאחר ששונה בפעם השלישית ) הוא 512726712.

לפיכך הגישה עיריית כפר סבא בקשה למתן פסיקתא, בהתאם לתקנה 198 ב תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:" תקסד"א"), הקובעת כי חברת מצלאוי ח.פ. 512726712 (הוא מספר הח.פ הפעיל של מצלאוי במועד הבקשה לפסיקתא), מחויבת לשלם לעיריית כפר סבא הוצאות הליך ושכר טרחת עו"ד בהתאם להחלטות ועדת הערר.

השופטת יעל קלוגמן נענתה לבקשת עיריית כפר סבא וביום 6.6.2013 נתנה החלטה כמבוקש, לפיה מספר החברה של מצלאוי יתוקן למספר המעודכן שצירפה עיריית כפר סבא, 512726712.

2.         ביום 13.6.2013 נפתחו תיקי הוצאה לפעול נגד מצלאוי בגין הוצאות שנפסקו  בעררים. ביום 4.7.2013 הגישה מצלאוי ערעור מנהלי זה (עמ"נ 10493-07-13), התוקף את החלטות ועדת הערר בנושא היטלי הביוב שהוטלו עליה.

בסמוך להגשת הערעור המנהלי, הגישה עיריית כפר סבא בקשה לדחיית הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו, היא הבקשה דנן.

טענות הצדדים:

3.         עיריית כפר סבא טוענת כי חלפו למעלה מארבעה וחצי חודשים ממועד מתן החלטות ועדת הערר בעניין העררים שהגישה מצלאוי, ועד להגשת הערעור המנהלי כאן.  מכאן , הגשת הערעור המנהלי נעשתה בניגוד לסעיף 5 לח וק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, ותקנה 23(ב) ב תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -2000, הקובעים כי בהעדר מועד להגשת ערעור מנהלי בדין, על ערעור מנהלי להיות מוגש תוך 45 יום ממועד ההחלטה. משחרגה המערערת מהמועד הקבוע להגשת הערעור, יש לדחות את הערעור המנהלי על הסף.

4.         מצלאוי טוענת מנגד, כי לא חרגה ממנין הימים הקבוע בדין להגשת ערעור מנהלי. טענתה זו נסמכת על כך שבקשות עיריית כפר סבא לועדת הערר, לאחר מתן פסק הדין, ובהמשך בקשתה לפסיקתא לא הומצאו אליה כדין, ודבר הבקשות נודע לה רק ביום 6.6.13, עם מתן הפסיקתא. כיון שהערעור המנהלי הוגש על ידה ביום 4.7.13, טרם מלאו 30 ימים ממועד הפסיקתא, הרי שהערעור הוגש במועד.

מצלאוי טוענת כי הפסיקתא אינה החלטה חיצונית לעררים שנדונו לפני ועדת הערר, אלא היא תיקון או, הבהרה של החלטות ועדת הערר, וכיון שבהחלטה על עדכון ח.פ. החברה לא נכתב "פסיקתא" הרי שמדובר בהחלטה בגינה ניתן להגיש ערעור מנהלי על החלטת הועדה 30 יום ממועד קבלתה.

לחיזוק טענותיה מפנה מצלאוי לע"א 1050/01, גבעת כח מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' זרח רוזנבלום (מיום 24.2.2002, פורסם בנבו, להלן:" ע"א גבעת כח"), שם דחה רשם  בית המשפט העליון, עודד שחם, בקשה לסילוק על הסף בנסיבות דומות, בהן לא היתה מחלוקת מהותית בנוגע לפסק הדין וההחלטה שניתנה לאחריו היתה החלטה טכנית בלבד.

דיון והכרעה:

החלטה טכנית

5.         העררים שהגישה מצלאוי לועדת הערר, (הדיון בהם אוחד), נסבו על חיובה של מצלאוי בהיטלי ביוב, בסכום כולל של למעלה משני מיליון ש"ח, בגין שלושה בנייני מגורים שבנתה במסגרת פרוייקט של התחדשות עירונית בכפר סבא (פרוייקט פינוי-בינוי). בעררים טענה מצלאוי כי תעריף ההיטל גבוה מדי, כי חויבה בכפל, וכי נפלו פגמים פרוצדורליים בעניין דרישות התשלום. עיריית כפר סבא טענה כי יש לדחות את העררים על הסף מטעמים של מניעות ושיהוי.